בונקארט 2 Bunkart - הבונקר האטומי בלב טירנה

בונקארט 2 כמו אחיו בונקארט 1 הוא מוזיאון שנמצא בבונקר גרעיני בלב טירנה, בירת אלבניה אבל בניגוד לבונקראט 1 שנמצא בבונקר שהוקם בסוף שנות השבעים וששימש את צמרת הממשל האלבני, בונקר זה הוקם בשנות השמונים במטרה לשמש את משרד הפנים האלבני בסמוך למסגד אטהם ביי.

בתוך Bunk'Art 2 תמצאו תערוכות עם חפצים רבים, תמונות, מסמכים וסרטונים שיהפכו את הביקור שלכם בעיר למסקרן יותר, במיוחד אם יש להם מעט ידע או כלל לא על העבר הקומוניסטי של המדינה, ובמיוחד על המסתורין שמוצג במוזיאון בבונקראט – ארגון הצללים של משרד הפנים האלבני, המשרד הכי מפחיד שהיה כאן בתקופת הדיקטטורה.

המשמעות היא שמדובר אחת העבודות הגדולות האחרונות שביצע המשטר הקומוניסטי במסגרת פרויקט הבונקריזציה, פרויקט שהחל בראשית שנות ה-70 והסתיים רק עם נפילת המשטר בתחילת שנות ה-90.

מתכננים כעת את החופשה שלכם?

הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה באלבניה. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה

בונקראט 2 בלב טירנה - הסבר על מנהרת החיטוי הרדיואקטיבית — בונקראט 2 בלב טירנה – הסבר על מנהרת החיטוי הרדיואקטיבית

בונקראט 2 בלב טירנה - הכניסה למנהרת החיטוי הרדיואקטיבית — בונקראט 2 בלב טירנה – הכניסה למנהרת החיטוי הרדיואקטיבית

בפרויקט זה נבנו בונקרים מ-3 סוגים: בונקרים בתוך ההרים, בונקרים במבנים קיימים ובונקרים תת-קרקעיים. הבונקר הזה משתייך לסוג השלישי וכולל שכבה עבה, כ-2.5 מטרים של בטון מזוין.

בונקר זה שקיבל את שם הקוד "Objekti Shtylla" כולל 24 חדרים, דירה שיועדה לשר הפנים ואולם גדול לתקשורת. כמו בונקרים רבים אחרים בסדר גודל כזה, גם בונקר זה נבנה כדי לעמוד בפני מתקפה כימית וגרעינית והוא מעולם לא שימש לאימונים.

עם זאת, הכניסה והיציאה של הבונקר נבנו בסוף הפרויקט, מכיוון שהכניסה הראשונית למקום הייתה אפשרית רק מהבניין של משרד הפנים ששכן בסמוך. כיום מוצגות במקום 3 תערוכות:

תערוכת מעקב ובקרה

מלבד יירוט של חשודים באמצעות רדיו, המשטרה החשאית האלבנית (Sigurimi) התמחתה גם ביירוט קבוע באמצעות מיקרופונים ומכשירי האזנה. טכניקה זו שימשה לרוב נגד אסירים בבתי כלא ובתחנות משטרה, זרים ששהו במלונות ואזרחים שנחשדו בפעילות עוינת כלפי המפלגה. בחדרים של בתי המלון עשו שימוש במיקרופונים המחוברים באמצעות חוטים למכשיר הקלטה מרוחק, לרוב כזה שמוקם קילומטרים רבים ממקום ההאזנה. לעומת זאת בבתי הכלא ובתחנות משטרה המיקרופונים היו קבועים בקירות וחוברו בכבלים למכשיר הקלטה ששכן באותו בניין.

כאשר הנעקב היה אדם פרטי היו צריכים להתקין מיקרופונים בביתו – משימה שנחשבת למורכבת יותר. לרוב עשו שימוש בבתים של השכנים שהפכו אוטומטית לעובדים במשטרה החשאית. המיקרופון הוכנס לקיר שהפריד בין שתי הדירות, מכשיר ההתקנה הושתל בביתו של השכן ופעולת ההתקנה נעשתה כאשר החשוד לא היה בביתו.

באותה טכניקה לעיתים אף הוחדרו מצלמות נסתרות לתוך דירות, כך שהמשטרה החשאית יכלה לצלם את הנעשה בהן (למשל ישיבות סודיות של מתנגדים למשטר) מבלי להיות בדירה. חדר זה מציג את הטכניקות והאמצעים ששימשו את המשטרה החשאית למעקב ולביקורת.

חדר הכניסה ודירתו של שר הפנים

דירתו של שר הפנים כללה אולם קבלה, משרד, חדר שינה וחדר רחצה. עם זאת, מרגע השלמת הבונקר ב-1986 בדירה זה לא נעשה שימוש למרות שהיא הייתה מרוהטת ומוכנה. היו 3 מצבי חירום שבהם נשקל שימוש בבונקר ע"י שר הפנים, אך בכל אחד מהמקרים האלו בסופו של דבר לא נעשה שימוש במקום.

מצב חירום ראשון – בפברואר 1991 כאשר הפגנות ברחוב הובילו להרס הפסל של אנוור הוג'ה
מצב חירום שני – בספטמבר 1998 במהלך המרד שהתרחש לאחר ההתנקשות במנהיג האופוזיציה Azem Hajdari
מצב חירום שלישי – במארס 1999 כאשר הפצצות נאט"ו על בלגרד הובילו לשחרור קוסובו מהכיבוש הסרבי, מה שהעלה את החשד לפיגוע נקמה סרבי בטירנה.

התערוכה בחדר החקירות

במהלך השלטון הקומוניסטי באלבניה היה ניתן לחקור כל אדם (כולל אזרחים מהשורה ופוליטיקאים בכירים) כדי לקבוע אם ביצע פשע.

בשונה מחקירות על פשעים רגילים (שהופקדו באופן בלעדי על המשטרה), חקירת פשעים המסווגים כ"פשעים נגד המדינה" (תסיסה ותעמולה", הקמת ארגונים מקומיים נגד המדינה, ניסיון לברוח מהמדינה וכו') בוצעה על ידי המשטרה החשאית (Sigurimi).

מפת בתי הכלא הישנים של אלבניה - בונקראט 2 — מפת בתי הכלא הישנים של אלבניה – בונקראט 2

חקירות אלו לוו כמעט תמיד במעצר מונע של חשודים. במקרים רבים העובדות שנאספו כנגד החשודים היו שקריות, הושגו בהונאה ו/או באמצעות 35 סוגים שונים של עינויים (למשל אונס) וכמובן שהחקירות (שנמשכו 3-24 חודשים) נערכו בחצרות, במקומות חשוכים והרחק מעיניים סקרניות ללא נוכחות עורך דין.

כדי להשלים את החקירה בהצלחה, לחוקר ניתנה הזכות לחקור גם חברים וקרובי משפחה של הנאשם, כאשר עמדה לבחירתו שיטת החקירה הנדרשת. חקירה של נאשם הסתיימה רק לאחר שהוא הודה באופן "עצמאי" באשמה והובא למשפט.