מרכז מידע על אלבניה

מרכז מידע עם כל האינפורמציה לה תזדקקו על אלבניה

בעמוד מרכז מידע זה תוכלו למצוא את כל המידע החשוב לפני יציאה לאלבניה. אם מצאתם שחסר לכם מידע חיוני נוסף אל תהססו לפנות אלינו.

באופן כללי, עונת התיירות היא הקיץ ובה אלבניה מלאה בתיירים. המדינה לא מזמן יצאה מכבלי הקומוניזם ולכן היא עדיין לא מפוצצת בתיירים וגם התשתיות לא הכי מפותחות כמו ביוון הסמוכה לדוגמה. אלבניה נמצאת באיזור הבלקן צמוד למדינות כמו מונטנגרו, קרואטיה ויוון. השגרירות הישראלית באלבניה נמצאת בטירנה ובעמוד מספרי חירום יש מידע נוסף בנושא. אל אלבניה מגיעים בטיסה שנוחתת בשדה התעופה היחיד במדינה – בטירנה.

מרכז מידע – אלבניה – מתוך ויקיפדיה

אלבניה (באלבנית: Republika e Shqipërisë) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה. אלבניה גובלת במונטנגרו בצפון, קוסובו בצפון-מזרח, מקדוניה הצפונית במזרח, יוון בדרום, וחוף הים האדריאטי במערב. בשנת 2009 הצטרפה אלבניה לברית נאט"ו. טבע הארץ הוא הררי ושני שלישים מפני השטח גבוהים מ-1,000 מטרים מעל לפני הים. במערב אלבניה יש שפלת חוף פוריה. באלבניה מספר הרים, הבולטים שבהם הם גולבקרוב, יזרצה והרי אפירוס. מקווי המים של אלבניה הם אגם אוחריד, אגם פרספה ואגם שקודרה. מבחינה אדמיניסטרטיבית אלבניה מחולקת ל-12 מחוזות. המחוזות מחולקים למספר נפות. באלבניה חיים כ-3.5 מיליון איש. החלוקה האתנית היא: 98% אלבנים, 1% יוונים ואחוז נוסף מתפלג בין מקדונים, ולכים, צוענים, סרבים ובולגרים. מבחינה דתית האוכלוסייה מתפלגת באופן הבא – 70% הם מוסלמים סונים ו-30% הם נוצרים (מתוכם 10% קתולים ו-20% יוונים אורתודוקסים). בפועל, בהשפעת השלטון הקומוניסטי שהוציא את הדת אל מחוץ לחוק, 70%-75% מתושבי אלבניה הם אתאיסטים. יש הפרדה מוחלטת בין דת למדינה וסעיף הדת אינו מופיע בתעודת הזהות. רוב המסגדים ריקים ממבקרים. עם זאת, זו המדינה היחידה באירופה בה רוב הגברים עוברים מילה בילדותם. בראשית מלחמת העולם הראשונה כבשה איטליה את ולורה. ביוני 1915 נכנסו כוחות של סרביה ומונטנגרו וכבשו חלקים של אלבניה. בשנת 1925 נעשה אהמט זוגו נשיא וב-1928 והכריז על עצמו למלך זוג הראשון. בשנת 1939 פלשה איטליה הפאשיסטית לאלבניה והמלך נמלט מן המדינה. לקראת סיום מלחמת העולם השנייה תפס את השלטון מנהיג הפרטיזנים, הקומוניסט אנוור הוג'ה, והנהיג משטר קומוניסטי רודני. אלבניה הייתה בקשרים הדוקים עם ברית המועצות וסין, אך במשך השנים נוצר קרע בין המדינות והאלבנים ניסו לעצב גרסה חדשה של קומוניזם, תוך שהם מבודדים עצמם משאר אומות העולם. מחשש לפלישה הורה הוג'ה על בניית יותר מ-700,000 בונקרים באלבניה. המשטר נאבק בדתות וכנסיות ומסגדים הוחרבו.

ב-1981 ננקטו צעדים לפיתוח אלבניה, ואלה הואצו ב-1985 אחרי מותו של הוג'ה, ששלט במדינה במשך למעלה מארבעים שנה. במרץ 1990, בעקבות התסיסה במדינות הקומוניסטיות, פקד את אלבניה גל של הפגנות ושביתות, שבישרו את תחילתן של רפורמות כלכליות גם במדינה זו. כעבור שנה, התקיימו במדינה בחירות רב-מפלגתיות, אך בהן עדיין ניצחו הקומוניסטים (והועלו חשדות לגבי זיופן). מקץ שנה נוספת, ב-1992, התקיימו בחירות חדשות, שבהן זכתה האופוזיציה הרפורמיסטית בהנהגת המפלגה הדמוקרטית, הוקמה ממשלה רב-מפלגתית, והחל תהליך של הפרטת חברות ממלכתיות והחזרת אדמות לאיכרים. כמו כן, חודשו היחסים הדיפלומטיים עם מדינות המערב. בשנות התשעים החל להיות נפוץ במדינה "משחק הפירמידה" שסחף את התושבים בהבטחות להתעשרות מהירה. המשחק התברר כתרמית רחבת היקף ובתחילת 1997 התמוטטות מזימת הפירמידה הביאה חורבן כלכלי על המדינה, לאחר שאזרחים רבים הפסידו את כל חסכונותיהם. תושבים נזעמים פרצו למחסני נשק ותחמושת ממשלתיים, גנבו כמיליון רובים, ופתחו במהומות. עקב כך השתרר באלבניה מצב של כאוס – מרכזי הערים הפכו לאזור של ירי פראי באוויר, ואזרחים תמימים רבים קיפחו בשל כך את חייהם. הממשלה והמפלגה הסוציאליסטית (לשעבר הקומוניסטית) עלתה לשלטון. המהומות הופסקו רק בהתערבות של כוח בינלאומי בחסות איטלקית, שהצליח להשיב מעט סדר למדינה. ביוני 1997, ממשלת הימין המרכזי בראשותו של סאלי ברישה, שהיה בשערוריית השחיתות של תרמית הפירמידה ירדה מהשלטון, ובמקומה עלתה לשלטון קואליציה סוציאליסטית בראשותו של פאטוס נאנו. אולם המהומות לא שככו, ובספטמבר 1998, אחרי ההתנקשות בחייו של עזם האג'דארי, תומך נלהב של ברישה, נאלץ גם נאנו לפרוש מכהונתו, כשהוא מפנה את מקומו לפנדלי מג'קו. בראשית 1999 פרצה באזור מלחמת קוסובו, במהלכה נמלטו רבבות פליטים מחבל קוסובה, אז בשליטה סרבית, לאלבניה. לפי הערכות מסוימות מספרם הגיע ל-300,000, כ-10% מהאוכלוסייה הכללית.

התוצרים העיקריים של אלבניה הם חיטה, תירס, סלק סוכר, תפוח אדמה, ירקות, וענבים. במשקי החי האלבנים מייצרים מגוון מוצרי בשר: בשר בקר, בשרכבש, בשר חזיר, בשר עוף, ובשר עז, וכן חלב וביצים. המדינה נתברכה במגוון אוצרות טבע: נפט, גז טבעי, פחם, עופרת, ברזל, ניקל וכרום.