מורשת הקומוניזם עדיין ניכרת באלבניה, שם שוכנים במעבה האדמה למעלה מ-700,000 בונקרי בטון. מערך הבונקרים נבנה על ידי משטר אנוור הוג'ה במשך 4 עשורים. בונקרים אלה נועדו לסכל פלישה צבאית אל המדינה. בעוד שאז הם היו בעלי ערך הגנה קטן לאלבניה, היום הם אטרקציה מעניינת עבור התיירים שמגיעים למדינה. את הבונקרים של אלבניה ניתן למצוא בכל הצורות, הגדלים והצבעים אבל האטרקציות העיקריות הן הבונקר האטומי Bunk'art ליד הר Dajti ו Bunk'art 2 ליד משרד הפנים, מוזיאון המעקב הסודי של Sigurimi הידוע לשמצה, הבונקר של ג'ירוקסטרה, מוזיאון הטרור הדיקטטורי ומוזיאון Diocesan בשקודרה.
עם תפיסת השלטון בנובמבר 1944, נקטה הממשלה הקומוניסטית החדשה צעדים מיידיים כדי לבסס את מעמדה. בינואר 1945 הוקם בית משפט מיוחד בטירנה, תחת הנהגתו של Koçi Xoxe, שר הפנים החדש של קורצ'ה, במטרה להעניש את "פושעי המלחמה העיקריים". בית משפט זה ערך סדרה של משפטי ראווה אשר נמשכו כמה חודשים. במהלכם נידונו למוות או לשנים ארוכות של מאסר מאות מתנגדי המשטר בפועל או חשודים. בחודש מרץ אותה שנה, הוחרם רכוש פרטי באמצעות מס רווח מיוחד, ובכך חוסל מעמד הביניים ומפעלי התעשייה הולאמו.
ההנהגה הקומוניסטית באלבניה התפצלה לשני מחנות זמן קצר לאחר עלייתה לשלטון. הקרע בין טיטו היוגוסלבי ליוסף סטלין ב-1948 איפשר לאנוור הוג'ה לרקום ברית עם סטלין והסובייטים ובתמיכתם הוא פעל לשמר את מעמדו תוך שהוא מחסל את יריביו. ביוני 1948, לאחר כמה שנים של אפוטרופסות יוגוסלבית, נכנסה אלבניה לגוש הסובייטי.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה באלבניה. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- מטירנה: טיול רגלי בהר Gamti ובאגם Bovilla
- מוולורה אל מערת Haxhi Ali ושייט בסירת מנוע מהירה בחצי האי Karaburun
- סיור רגלי בטירנה ובמוזיאונים.
- טיול יום מטירנה אל בראט
- שייט בסירת מנוע ושנורקלינג באיים Sazan ו-Karaburun
- מטירנה בטיול יום אל אגם קומאני ונהר שאאלה
- מבראט אל קניון אוסומי ומפלי Bogove
- טיול יום מטירנה אל העיר בראט כולל סיור באגם Belshi
- טיול יום (היסטוריה ואוכל אלבני) מטירנה אל הערים דורס וקרויה
הברית של אלבניה עם ברית-המועצות היתה בעלת מספר יתרונות. הסובייטים ספקו הרבה מזון וסיוע כלכלי כדי לשקם את הבעיות במדינה שנגרמו בגלל הפסקת הסיוע היוגוסלבי. הם גם העניקו למשטר הוג'ה הגנה צבאית הן מיוגוסלביה השכנה והן מהמערב בזמן שהמלחמה הקרה היתה בשיאה. מאחר שלאלבניה לא היה גבול משותף עם ברית-המועצות, לא היה סיכון מיידי להיטמעות שלה והמנהיגות האלבנית במובנים רבים שמרה על עצמאותה הרשמית של המדינה.
תוך שהיא שלובת ידיים עם ברית המועצות, אלבניה נכנסה לתקופה של בידוד עמוק משאר העולם. "Ndërtojmë socializmin duke mbajtur në njërën dorë kazmën dhe në tjetrën pushkën" שזה בתרגום לעברית: "באנו לבנות סוציאליזם עם מכוש ביד אחת ורובה ביד השנייה" היתה הסיסמה שהפיצה המפלגה כדי ליצור לחץ על האזרחים ולהשתיק כל התנגדות. ב-1955 הפכה אלבניה למדינה "סטליניסטית" תוך שמודלים סובייטיים מועתקים או מותאמים כמעט לכל תחום בחיי האלבנים.
עם זאת, כאשר ניקיטה חרושצ'וב, המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות לשעבר גינה את פשעיו של יוסף סטלין ואת פולחן האישיות שלו בדו"ח סודי לקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית בפברואר 1956, אנוואר הוג'ה דחה את הרביזיוניזם. לאחר תמרון פוליטי מתוחכם וחסר רחמים, הצליח הוג'ה להתגבר על הביקורת על מדיניותו הסטליניסטית ולשמור על כוחו.
בדצמבר 1961 ניתקה ברית המועצות את קשריה הדיפלומטיים עם אלבניה, ואנוור הוג'ה, בחיפוש אחר תומך חדש, הפנה את תשומת לבו למזרח הרחוק. הברית הסינית-אלבנית, שהיתה אמורה להימשך בין השנים 1961 עד יולי 1978, הקצינה את החיים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים באלבניה ובודדה את המדינה עוד יותר מאירופה ומיתר העולם. הרפובליקה העממית של סין סיפקה לאלבניה סיוע רב בפיתוח, כולל סחורות והלוואות בריבית נמוכה, אך הסיוע הזה לא עזר לקדם צמיחה כלכלית.
על מנת לבלום את אי שביעות הרצון העממית משלטונו, השתמש אנוור הוג'ה בטקטיקה הרגילה שלו ופתח בסוף 1965 בקמפיין בסגנון סיני על מנת ליישב את כל תחומי החיים במדינה עם המהפכה התרבותית שקרתה אז בסין. מאז 1973 ועד 1975 לפחות הופעל טרור נגד סופרים ואינטלקטואלים אלבנים במידה דומה לטיהורים הסטליניסטיים של שנות השלושים. שנים אלה היוו את הכישלון העיקרי להתפתחות התרבות האלבנית. שורת הטיהורים שמרה על כלל האוכלוסייה במצב של בלבול וחוסר ביטחון. עם מותו של אנוור הוג'ה ב-11 באפריל 1985עבר השלטון ליורשו ראמיז אליה משקודרה, ששלט בארץ ביד מעט יותר רכה אבל עדיין ללא שינוי יסודי במדיניות.
יסודות הקומוניזם התערערו לבסוף בתחילת יולי 1990 כאשר אלפי צעירים אלבנים סיכנו את חייהם כדי לבקש מקלט מדיני בשגרירויות גרמניה, איטליה וצרפת בטירנה. בתוך חצי שנה התפוצצה הדיקטטורה החד-מפלגתית ששלטה בכל חלקי החיים האלבניים במשך קרוב לחצי מאה. הפלורליזם הפוליטי הונהג בדצמבר 1990, והבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות של המדינה התקיימו ב -31 במרץ 1991.
46 שנות הבידוד תחת השלטון המרקסיסטי-לניניסטי הותירו את המדינה אומללה עם כלכלה מפגרת. וכאשר השלטון הזה קרס, לא נותרה כמעט שום הנהגה אינטלקטואלית שתמלא את החלל. בראשית שנות התשעים האומה האלבנית היתה במצב של קטסטרופה פוליטית, כלכלית וחברתית.
הבונקרים של אלבניה
מורשת הקומוניזם עדיין ניכרת באלבניה גם היום. למעלה מ-700,000 בונקרים מבטון ממלאים את הנוף אבל היום הם אטרקציה מעניינת לתיירים. יזמים עובדים על פרוייקטים חדשים והופכים את הבנוקרים הגדולים יותר לחדרי מלון, בעוד אחרים כבר הפכו על ידי יזמים אלבניים צעירים לדוכני משקה וחנויות מזון מהיר. הבונקרים נבנו בתוך תוואי השטח של החיים היומיומיים באלבניה, ואתם בוודאי תראו אותם במהלך הביקור שלכם במדינה.
כדי להבין מדוע נבנו בונקרים אלה נסו להיכנס לראש של המשטר הטוטליטרי הקומוניסטי של אנוור הוג'ה. פרדנואידיות תמידית מפני פלישה של מעצמה זרה. הדיקטטורה של הוג'ה חייבה בניית תשתית הגנתית כה גדולה עד שהתקפה תהפוך לא משתלמת לאף מתקיף.
בניית מאות אלפי הבונקרים הללו, על אף שכמעט מוטטה את המדינה בתהליך, היתה מנגנון ההתמודדות שלו עם הפרנויה הזו. עם זאת, כאשר אנו רואים שאל אלבניה מעולם לא פלשו במהלך כהונתו של הוג'ה אף אחד לא יכול שלא לתהות אם שגעון הבונקרים שלו לא היה מוצלח אחרי הכל.