פוליפוניה במוזיקה היא למעשה מרקם מוזיקלי שבו כמה קולות עצמאיים נעים במקביל זה לזה בלי היררכיה ברורה. מדובר למעשה במופע עממי מסורתי בין מאות שנים שמשלב שירה, דקלום, קינה וחגיגה, כך שנוצרת סינתזה ייחודית והדרגתית שהופכת לצורת של תקשורת- מה שגורם לה להיות הרבה יותר מסך חלקיה.

המוזיקה האלבנית האיזו-פוליפונית היא חלק מסורתי מהמוזיקה העממית האלבנית וככזו היא נכללת ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו.

באלבניה, בכל ארבעת האזורים Myzeqe, Toskëria, Çamëria, ו-Labëria נמצאת השירה הפוליפונית כחלק מהתרבות המקומית. באלבניה היא נמצאת בצפון המדינה, באיזור פשקופי, באיזור Kaçanik שבקוסובו, באיזורים Polog, Tetovo, Kičevo ו-Gostivar שבמקדוניה ב-Malësia שבצפון אלבניה ובדרום מונטנגרו.

באיזור Labëria יש מאפיינים מיוחדים לשירה הזו. לשירים לרוב יש שניים, שלושה או ארבעה חלקים. שירים בני שני חלקים מושרים רק על ידי נשים. שירים בני 3 חלקים מושרים על ידי גברים ונשים ושירים בני 4 חלקים הם ההתמחות של איזור Labëria. מחקרים הראו כי שירים בני 4 חלקים הגיעו אחרי אלה בני ה-3 חלקים וכי זו היא הצורה המורכבת ביותר של שירה פוליפונית.

פסטיבל הפולקלור הלאומי של ג'ירוקאסטרה, נערך מדי חמש שנים בחודש אוקטובר מאז 1968, והוא כולל בעיקר שירים איזו פוליפוניים רבים. אינספור אתנולוגים מקומיים ובינלאומיים ואנתרופולוגים חקרו את מקורותיה של האיזו-פוליפוניה האלבנית, אבל דבר אחד בטוח – המוזיקה האלבנית האיזו-פוליפונית הותירה את רשמיה על רבים וטובים, למשל המשורר הבריטי לורד ביירון מחד והסופר האלבני איסמעיל קדרה.

שאלות ותשובות

פורסם ב:

• אלבניה

מתוייג ב:
חגיגות באלבניה | מוזיקה איזו פוליפונית | מוזיקה אלבנית | מוזיקה באלבניה | מוזיקה פוליפונית | פסטיבלים באלבניה