מפעל המסכות הונציאניות – טעימה מקרנבל המסיכות של ונציה בשקודרה

מסכה ונציאנית במפעל המסכות הונציאניות בשקודרה

בתערוכת המסכות במפעל המסכות הוניציאניות נמצא אוסף המסכות הוונציאני המגוון והגדול ביותר בעולם. מספיק רק להסתכל בתצוגת המרהיבה העשירה בסגנונות וצבעים בכדי לעבור אל אווירת הקרנבל של ונציה. כאן בשקודרה, התשוקה, הגאונות היצירתית והחוש העסקי של אדמונד אנגוני אפשרו לו להקים את אחד ממפעלי המסכות הונציאניות החשובים בעולם.

האיכות של המסכות (עבודת יד, כן?) ובנוסף העובדה שכל מסכה היא יצירת אמנות ייחודית, תרמה לפופולריות העולמית של המפעל. למפעל יש 8 חנויות מפעל ברחבי העולם כולל אחת בונציה ואחת בלאס וגאס. בנוסף, המפעל מספק סחורה לחנויות יוקרה, מדובאי ועד אוסטרליה. היום המפעל של אדמונד הוא אימפריה עולמית.

מסכות ונציאניות מתנשקות

המבקרים בחנות תמיד שואלים את אדמונד כמה זמן לוקח לו להשלים מסכה והוא תמיד נותן את אותה תשובה: "לוקח לי 25 שנה". העבודה הקשה והשנים הרבות של הניסיון הובילו אותו לרמה גבוהה של דיוק ביצירותיו. לאמיתו של דבר, הוא כל הזמן בודק את הצרכים בשוק ופוקח עין אחרי מגמות תעשייתיות מתקדמות. שנת 1997 הייתה השנה בה אדמונד אנגוני שב לאלבניה משנים של הגירה והחל להתרועע במדינה עם המסכות הונציאניות. התשוקה לתחום נבעה מהשהייה הארוכה שלו בונציה כמו גם מאהבתו לאמנות, פיסול ואמנות יפה.

בין המסכות המפורסמות של Bauta, Arlecchino, Kolombina ודמויות רבות אחרות של הקומדיה דל'ארטה אדמונד מתקשה לבחור את החביבה עליו. אנחנו שואלים אותו על מסכת רופאי המגפות, המסכה שקיבלה את שמה מכיוון שדומות לה לבשו הרופאים כשטיפלו בחולי המגיפות. התכונה המוכרת ביותר של המסכה היא האף "מקור" הארוך שלה, שנועד לשמור על הרופא במרחק בטוח מחולים נגועים. דבר מרתק נוסף הוא שעשבי תיבול ארומטיים הונחו בתוך אותו מקור כדי לנטרל ריחות לא נעימים. המסכות הפכו לחלק חשוב בקרנבל זמן רב לאחר שהמגפה השחורה נעלמה, כמעין תזכורת לכל המשתתפים שהמוות הוא גם חלק מהפסטיבל.

במפעל המסיכות יש למעלה מ-1700 דגמים של מסכות ויוצאות מכאן יותר משלושים אלף מסכות בשנה. "ונציה היא הבמה של העולם", טוען אדמונד, "והייתי רוצה שכל אחת ואחת מהדמויות בה תמצא מסכה מתאימה". התמחור השונה של כל המוצרים בחנות משקפים לגמרי את האמירה הזו. יצירות מופת אלה אכן מתאימות לרוב האנשים.

בדומה לעיניים המלוכסנות האיקוניות בפורטרטים של אמדאו מודיליאני, המסכות ממתינות להתאמה המושלמת שלהן בכדי למלא את חריצי העין הריקים ולהתעורר לחיים. ברור שתחושת החופש שנמצאת מאחורי מסכות היא מה שמושך אליהם אנשים. למעשה קרנבל המסכות בונציה חייב הרבה מהפופולריות שלו לתופעה הזו. הפסטיבל הזה אלה מאפשר עד היום לאנשים לגלם מישהו חדש וליהנות מחיים נטולי אילוצים חברתיים.

תהליך היצור של המסכות הונציאניות

בתהליך היצור, כל מסכה עוברת בידיהם של 12 או 13 אנשי מקצוע. בתחילה, החימר נילוש ומעובד עם בוץ. לאחר מכן הוא מונח על עיסת נייר. שלוש ארבע שכבות של נייר מסורתי מונחות על המסכה ומודבקות על פני השטח. ברגע שהדבק מתייבש, משטח המסכה מרוסס בצבע לבן כדי להתחיל בתהליך הקישוט והצביעה. אנשי מקצוע מומחים מטפלים בכל אלמנט במסיכה החל מהשלמת הצללית שלה, הצביעה והקישוט בסיליקון חם ועד ההחלקה הסופית של פני השטח ושזירת התוספות. לבסוף, המסכות "מיושנות" מעט בתהליך שמבטיח שהם נראים כאילו יצאו ישר מאחת המסיבות של קזנובה.

מסיבות מפוארות ומסכות קשורות זו בזו בצורה בלתי ניתנת להתרה בדמיון הקולקטיבי. די רק בכמה תווים מתוך ה-Musica Ricercata של Ligeti כדי לזכור מיד את הסצנות האיקוניות בסרטו של סטנלי קובריק, עיניים עצומות לרווחה. אדמונד נזכר ביום בו היו המסכות הטובות ביותר היו מסודרות על השטיח כך שעוזר הבמאי והצוות של הסרט יכלו לבחור את המתאימות ביותר לסרט. רבים מהדגמים שמופיעים בסרט מוצגים היום במפעל.

למרות שהוא נולד בג'ירוקסטר, אדמונד מזדהה עם שקודרה. התחייה של הקרנבל, האירוע שמושך אליו מספר הולך וגדל של מבקרים מדי שנה – כבודו במקומו מונח. בנוסף, אדמונד כבר כמה שנים משמש כמנהל תיאטרון "Migjeni" והוא ממשיך לתרום לחיי האמנות והתרבות של שקודרה בדרכים רבות.

מפעל המסכות הונציאניות שוכן במבנה יפה עם חללי תצוגה ובו נערכים גם קורסים, איזורי התנסות לילדים ואירועים אחרים. אם אתם רוצים חוויה של יצירה אישית מומלץ לתאם עם המפעל כמה ימים מראש ביקור משולב עם בנייה של מסיכה אישית משלכם. אולי אין כאן גונדולות, אבל התרבות וההיסטוריה של ונציה נמצאת בהישג יד, ממש באמצע שקודרה.

כך מכינים מסכות ונציאניות