קמנו לבוקר הראשון שלנו במלון בט'ת. אוירה כפרית שכזו נעימה ומשרה על כולם רוגע ושלווה. ניגשנו למסעדה של החווה וחיכתה לנו שם ארוחת בוקר נהדרת. ביצים (שנדמה היה שלוקטו הבוקר), ריבות, חמאה, לחמים, ירקות, מיצים, מאפים וקפה. בעיקרון הארוחות באלבניה פשוטות יחסית ואין מגוון גדול אבל הן משביעות ויש שפע של אוכל.

כנסיית ט'ת | Kisha e Thethit

עלינו על הרכב ונסענו כרבע שעה בדרך עפר בצדו השני של הנהר אל כנסיית ט'ת העתיקה. המוני מטיילים צועדים בכל פינה בט'ת ובסביבותיה ברגל. חלקם מצויידים עם מקלות הליכה, תרמילים, כובעים ומה לא וגם יש כאן ערימות של אופנוענים.

זה הרגיש קצת מגוחך לנסוע לכנסייה כשמשני הצדדים של השביל יש חבורות של צועדים אבל יש לנו פריווילגיה ששמורה רק למשפחות עם ילדים.

הכנסייה הוקמה לפני יותר ממאה שנה ורואים את זה עליה. אל תנסו לשאול את המקומיים היכן הכנסייה אלא שאלו אותם היכן ה"קישה". בנוסף, גוגל מפות מתפקד כאן מצוין ואם אין לכם חבילת אינטרנט טובה, רכשו איסים בקישור הזה.

הכנסייה מרשימה מאוד. רחבת הדשא נקייה מפסולת ונראה כאילו רחצו את המקום לא מזמן. הכניסה לכנסייה היתה סגורה אז צילמנו והצטלמנו מסביב וכשהבנות מיצו הן עברו לשחק מחבואים. עוד כמה תמונות ועלינו לרכב והפעם שמנו פעמינו אל מפלי ט'ת.

מפלי ט'ת

כמעט בכל פינה בט'ת נשפכים מפלי מים קטנים אבל "מפלי ט'ת" הידועים נמצאים מדרום לכפר על הגדה המזרחית של נהר Lumi i thethit. היתה לנו התלבטות קטנה אם לנסוע אל העין הכחולה אבל בהתחשב במצב עייפות החומר החלטנו ללכת על מסלול רגוע יותר אל מפלי ט'ת, חצי שעה לכל כיוון בהנחה וצועדים בקצב טוב. הנה קישור לגוגל מפות.

עלינו על הרכב, נסענו חזרה אל הכפר, פירססנו על הגשר ונסענו על הגדה המערבית של הנהר לכיוון דרום – חזרה לכיוון הכנסייה אבל בצד השני של הנהר. גוגל מפות לא איכזב ומצאנו את הנקודה להחנות. יש שם שלט הכוונה לא מאוד בולט והתחלנו ירידה אל הנהר.

כשהגענו לגובה של 30 מטרים מעל הנהר ראינו גר עץ מעט רעוע ומכיוון שמשני הצדדים שלו היתה תהום פעורה, לא נותרה לנו ברירה אלא לחצות אותו. נשימה עמוקה – ואנחנו בצד השני. משם מטפסים בזוית חדה למעלה כעשר דקות, עוד עשר דקות של מישור ולאחר מכן טיפוס מתון עד שמגיעים למפלים.

הדרך עצמה לא מסומנת בצורה נוחה. מדי פעם יש איזה שהוא סימון אדום אבל בעיקר עוקבים אחרי השביל שנוצר מרגלי המטיילים הקודמים.

שימו לב שלאורך השביל שמוביל אל המפלים יש המון המון שיחים קטנים של פטל שחור, זה העביר לנו את הדרך והבנות לא הפסיקו לכרסם. החלקה קטנה פה, חבטה קטנה שם, דקירה קטנה מהפטל, צעידה בתוך שלוליות מים ואחרי כחצי שעה של טיפוס הגענו למפלים.

המראה מרהיב, המים צלולים ומדי פעם כשרוח מגיעה, רסיסי המים הקפואים מרעננים את כל הגוף. כולם נוגעים במים ברגליים ומתחילים לרקוד טנגו מרוב הקור.

בשלב כלשהוא התערבנו על עשרה שקלים מי צולל לתוך המים הקפואים. לא הספקנו למצמץ ושלי קפצה פנימה. הילדה הזו היא משהו מיוחד!

הדרך חזור היתה הרבה יותר פשוטה, כמויות הפטל שנכנסו לנו לגוף… פלא שאף אחד מהילדים לא הורעל 🙂

איילה היתה מעט על הידיים אבל בירידה הכל הופך להיות קל יותר… חצי שעה והגענו לרכב.

האומגה של ט'ת

חזרנו למלון למנוחה קצרה ויצאנו לעשות את האומגה של ט'ת. האמת היא שמהרגע הראשון שמגיעים לט'ת שומעים אותה. זו שריקה שנשמעת היטב ברחבי העמק כשמישהו גולש בה. מתחילים כאן על הכביש בגדה המערבית ומסיימים קצת אחרי הגשר שמפריד בין ט'ת מערב לט'ת מזרח. האורך של האומגה הוא 1.2 קילומטר וגומאים אותו בדקה וארבעים. יש שירות שאטל למקום ולמעשה מחזירים אתכם לאותו מקום בו החניתם את הרכב כשעליתם לאומגה.

זו חוויה קצרה, מיוחדת ויקרה (כ-20 אירו לאדם) וניתן לגלוש שניים במקביל. איילה לא יכלה לגלוש אז פינקנו אותה בסרטון יוטיוב בזמן ההמתנה. הנה קישור לרכישת כרטיסים לאומגה.

אגב, מילה על הכסף כאן ועל ההתנהלות הכספית: נכון לכתיבת שורות אלו כל אירו שווה לכ-100 לק ולכן החישוב של ההמרות תמיד נוח. מה שעוד יותר מקל זה שבכל מקום כמעט מקבלים יורו ולכן אין צורך להמיר כסף ללק כשמגיעים לכאן. לא נתקלנו במקום אחד, כולל רוכלים בצידי הדרכים שלא מקבל אירו.

את הערב סיימנו בארוחת ערב בחווה, קטיף של דובדבנים מהעצים שצמחו ליד המסעדה של החווה והאכלה של הסוסים בשאריות האבטיח שקיבלנו לקינוח.

דבר המאיה

בבוקר התעוררנו לנוף יפהפה, הרים מטורפים, ירוק של חו"ל ושקט של קיבוץ. ארוחת בוקר במסעדה של המקום – ביצה, גבינות, ירקות ומיץ תפוזים.

היום החלטנו לצאת לטבע ולראות את אחד המפלים המפורסמים בט'ת. ארזנו כובעים, הרבה מים, קרם הגנה (שבסוף בכלל לא שמנו כי היה מעונן), חטיפים ופירות ועלינו על האוטו לנסיעה קצרצרה לתחילת המסלול. בדרך עצרנו בכנסיית ט'ת ואחרי כרבע שעה המשכנו.

כבר מההתחלה הדרך הייתה סלעית ואיילה הזדקקה קצת לעזרה, אבל הנוף היה שווה כל רגע של לקיחה על הידיים. היו המון שיחים של פטל בר והבנות כל הזמן חיפשו את הפטל השחור לקטוף ולאכול.

פגשנו בדרך עוד מטיילים, בעיקר חבר'ה בגילאי ה-30+. לא ראינו כמעט ילדים בגילאים של הילדים שלנו. לאורך הדרך שומעים את המים הזורמים עד שמגיעים למפל עצמו. איזה כיף היה להגיע ולהצטנן במים הקפואים (אבל ממש ממש קפואים).

הדרך חזרה כמובן הייתה קלה יותר והבנות המשיכו לקטוף פטל בר ולאכול כל הדרך. חזרנו למלון עייפים אך מרוצים ונחנו לשעה בערך מול המסכים. אחה"צ נסענו נסיעה קצרצרה לאומגה שממש מעל המלון שלנו. היה אומנם קצר אבל מאוד כיף ומכניס אנרגיה לגוף! ארוחת ערב אכלנו שוב במסעדה של המלון והלכנו לישון.

• משפחות עם ילדים בגילאים שלנו המסלול שעשינו מאוד מומלץ!
• למשפחות עם גילאים גדולים יותר מומלץ לעשות את המסלול של מפלי ט'ת + העין הכחולה שלא נגיע אליו כי זו הליכה ארוכה יותר.
• המלון שלנו זו ממש פנינה בלב האלפים האלבנים. המשפחה שמנהלת את המקום נחמדה מאוד, עוזרים בהסברים והמקום נקי ומסודר מאוד. מומלץ מאוד!

כל ימי הטיול

• יום 1: נחיתה והתמצאות בטירנה
• יום 2: בין בונקרים, הרים ומבצרים עתיקים
• יום 3: מהשוק העירוני ההומה לבקתת הרים מקסימה ושקטה
• יום 4: מכנסייה עתיקה ועד אומגה מרגשת
• יום 5: שקודרה: יממה בעיר האלבנית השוקקת
• יום 6: טבע עוצר נשימה מאגם קומן לנהר שאלה, שייט, מוזיקה ואדרנלין
• יום 7: חמש מאות לק וחוויות של יום אחרון

פורסם ב:

• ט'ת