דף הבית » צמחי מרפא שאפשר למצוא בכפר ט'ת

צמחי מרפא שאפשר למצוא בכפר ט'ת

תה צמחים בט'ת

מחקר אתנו-בוטני (מחקר נערך באחד האזורים הנידחים והעניים ביותר של אירופה: הכפר ט'ת, הממוקם בעמק Shala העליון בצפון האלפים האלבניים. במחקר זה נמנו 79 מינים בוטניים המשמשים את האוכלוסייה המקומית.

למרות שמדובר במחקר אקדמי, אנחנו חושבים שאם אתם מגיעים לט'ת אין שום סיבה שגם אתם לא תוכלו ליהנות מתה-צמחים מקומי אבל יותר מזה, יש כאן גם צמחים שיכולים לעזור מאוד גם בבעיות רפואיות שונות.

לפני הכל, קצת על אתנו בוטניקה

אֶתְנוֹבּוֹטָנִיקָה עוסקת ביחסים הקיימים בין בני אדם לצמחים. האתנובוטניקה מבקשת לתעד, לתאר ולהסביר את היחסים המורכבים בין תרבות אנושית והשימוש שלה בצמחים. המחקר עוסק בראש ובראשונה בשאלות כמו: איך הצמחים נתפסים, איך נרכשת שליטה בהם ואיך משתמשים בהם בתרבויות השונות (למשל כתרופות, ככלים לניחוש העתיד, כמוצרי קוסמטיקה, צביעה, טקסטיל, בנייה, ככלים, ככסף, כביגוד. ובנוסף איך הם מופיעים בספרות, בטקסים ובחיים החברתיים).

מקור
הכפר ט'ת בצפון אלבניה
הכפר ט'ת בצפון אלבניה

מבין המינים האכילים במקום, הפופולריים ביותר היו שזיפי Prunus cerasifera Ehrh ודובדבני Cornus mas L שניהם משמשים לייצור ראקי תוצרת בית. כמה נשים מבוגרות בכפר עדיין אוספות ירקות בר (סרפד, כף האווז ומינים שונים של חומעה), המשמשות כמילויים לבורקס ול-Laknur, מאפה התרד המקומי.


תכנון טיולים באנר

ירקות מגוונים (כרוב, לפת, עגבניות, פלפלים, וצמחי ביצה) מעובדים ונקטפים באביב ובקיץ, והם משומרים בעיקר לצורך צריכתם בחורף. למרות מחסור כמעט מוחלט בסיוע רפואי, תושבי הכפר ט'ת אוספים רק כמה צמחי מרפא באופן קבוע (למשל העלים של אזובית פשוטה), בהם הם משתמשים לטיפול פנימי לטיפול במחלות שונות.  

airalo ad

האזור שנחקר במחקר האתנו-בוטני הזה נמצא בעמק העליון של נהר השאלה בהרי האלפים האלבניים הצפוניים. אזור זה נחשב לאחד המרוחקים והעניים ביותר באירופה. העמק שייך למחוז שקודרה והוא הררי ברובו ומאופיין בשלגים רבים בחורף. הסביבה זרועה כרי מרעה אלפיניים וכן יערות של אורן ואשור.

עמק Shala באלבניה - אחד האזורים המבודדים באירופה
עמק Shala באלבניה – אחד האזורים המבודדים באירופה

בגובה 670 מטר מעל פני הים, הכפר העתיק ט'ת' הוא מקום הישוב הגבוה ביותר באזור והוא חלק מהפארק הלאומי ט'ת. נכון ליולי 2007, רק שמונה עשר משפחות התגוררו בקביעות (כלומר גם במהלך החורף) בט'ת. למרות שהכפר מורכב מכ-160 בתים, רק כ-60 מהם מאוכלסים בתקופת הקיץ. חלקם משמשים כבתי הארחה והוסטלים משפחתיים.

עם זאת, הכלכלה של תושבי העמק לא השתנתה במאות השנים האחרונות והיא מבוססת על אוטרקיה, כך שהתושבים מספקים את כל צרכיהם בכוחות עצמם. למשל, בכל בית יש כמה בעלי חיים כגון פרות, חזירים, כבשים ויש לו גינת ירק עם תפוחי אדמה, תירס ועוד.

הכפר ט'ת
הכפר ט'ת

צמחי המרפא וצמחי המאכל של ט'ת

באזור ט'ת נמצאת 79 מינים בוטניים שונים, כאשר רובם (39%) משמשים למאכל ומיעוטם לתרופות (26%). מינים מתורבתים גדלים בקרבת בתי המגורים ואילו מיני בר נמצאים בשני מקומות: באזורים מרוחקים יחסית מבתי הכפר או במרעה אלפיני גבוה. בהשוואה לאזורים אתנו-בוטניים אחרים בדרום אירופה לט'ת יש כמה מאפיינים בולטים, למשל:

  1. השימוש שנעשה בפירות המקומיים באמצעות תסיסה וזיקוק לצורך ייצור ראקי, הן לשתייה, הן לשימוש כחומר רפואי אנטי-ראומטי והן למריחה חיצונית.
  2. פעולת האיסוף של עלי  הסתוונית הרעילים שמיובשים ונמכרים ברחבי העמק ובשקודרה לצרכים רפואיים.
  3. שריפת פטריות מיובשות מסוג Fomes fomentarius כדי להרחיק דבורים מהכוורת בעת רדיית דבש.

עם זאת, בט'ת יש מאפיינים הדומים לאלו של מקומות אחרים (למשל Kelmend או דרום איטליה שאליה היגרו אלבנים רבים החל במאות ה-15 וה-16). למשל, איסוף ירקות בר כמו סרפד, כף האווז ומינים שונים של חומעה לצורך ערבובם עם מוצרי חלב כמילוי למאפים מסורתיים: בורקס ומאפי תרד שונים.

כמו במקומות אחרים במזרח אירופה גם בט'ת ירקות הקיץ משומרים לצורך צריכה בחורף: מלפפונים, כרוב, עגבניות, לפת ועוד. אלה נאספים, נאגרים בחביות של מי מלח ונשארים כדי שיתססו. לקראת סוף התהליך מוסיפים לתסיסה פלפל צ'ילי. פירות יער ירוקים מותססים בחלב כבשים טרי לפחות ל-10 ימים ואז נאכלים.

כבשים במרעה בעמק Shala העליון
כבשים במרעה בעמק Shala העליון

קטיף שזיפים ודובדבנים

בט'ת הפעילות הנפוצה ביותר בסוף יולי ובאוגוסט היא קטיף פירות. אלו מותססים בחביות מעצי צפצפה שחורים וערמונים ומזוקקים לצורך יצירת ראקי. הראקי הנפוץ ביותר עשוי משזיפים למיניהם, אבל יש גם כאלו שעשויים מענבים ומדובדבנים. האחרון, אגב נחשב לבעל הערך הרב ביותר בשל סגולותיו האנטי-ראומטיות.

כל בית בט'ת מייצר בין 200 ל-300 ליטר ראקי שזיפים בשנה. בצפון אלבניה, ראקי הוא יותר ממתאבן או משקה שמקל על העיכול. הוא נצרך באופן קבוע במהלך הארוחות ובאירועים חברתיים שונים הוא משמש כדי לקבל את פני האורחים, לחמם את האווירה ולציין אירועים מיוחדים.

צמחי מרפא בט'ת

למרות היעדרם המוחלט של שירותי רפואה בט'ת, מעניין לציין שבכפר יוצרים יש מאין מהבחינה הזו – רק צמחי מרפא מעטים (פחות מ-20) נאספים מהטבע על בסיס קבוע ומטפלים באופן פנימי במחלות שונות, חלקם בצורת בלתי שגרתיות. למשל:

  • חליטות מהעלים של אזובית פשוטה (אורגנו) לצורך טיפול בכאבי גרון.
  • חליטות מהעלים של צמח פרע מחורר (St. John's Wort) המשמשות לטיפול כאבי בטן, בעיקר אצל ילדים.
  • מהילת השורשים של צמח הגנציאנה בראקי לצורך טיפול במחלות לב.
  • שתיית מיץ משום לצורך טיפול בכאבי אוזניים.
  • שימוש בחליטות מעלי חבושים לטיפול בכאבים ובשיעול.
  • שימוש בקומפרסים או מהילת צמח האבגר לצורך טיפול בבעיות עור.
  • חליטות מתודרה לטיפול בשגרון ועוד.

כמה מינים מקומיים עדיין נאספים, מיובשים ונמכרים לשווקים בשקודרה (ומשם לשאר אירופה) כשריד למנהג של איסוף צמחי מרפא להכנת תרופות בתקופה הקומוניסטית. פעילות זו כיום אינה ממוסדת ורק מספר משפחות עוסקות בכך, בעיקר באיסוף פקעות של סחלבי פרא.

סחלבי פרא באלבניה
סחלבי פרא באלבניה

אגב, אם אתם לא קוטפים בעצמכם, דעו שהמחירים של הצמחים הללו גבוהים במיוחד באלבניה. כ-50 יורו לקילו של פקעות  סחלבים וכ-30 אירו לפירות מיובשים של סתוונית. כבר היום אלבניה נחשבת לאחת המדינות המובילות באירופה בייצוא של צמחי מרפא.

צמחי מרפא לרפואה וטרינרית

גם השיטות הוטרינריות הקשורות לטיפול בפרות, כבשים ועיזים באמצעות צמחי מרפא נעלמות אט אט מט'ת. אם בעבר הטיפול בבטן נפוחה בכבשים באמצעות השריית המינרל jasper בחומץ היה נפוץ, היום הוא הולך ומצטמצם.

שימוש בצמחים בתרבות ובעבודות היד העממיות

אריגת סלים מעלים של אגוזי לוז וממיני ערבה שונים כמו גם אריגה של בגדים וכלי בית מסיבי צמחים מקומיים היא אמנות מקומית שעדיין נפוצה בט'ת ובסביבה, אבל גם היא כמו השימוש בצמחי המרפא לצרכים רפואיים הולכת ונעלמת מן העולם.

סלים קלועים באלבניה
סלים קלועים באלבניה

לסיכום

אם אתם נמצאים בכפר ט'ת או בדרך אליו – אל תוותרו על צמחי המרפא של הכפר. מומלץ לעקוב אחרי הפעולות של המקומיים שמכינים מהם ראקי ותרופות, הראשון כדי לצבור בטחון והשני ליתר בטחון. אמנם השפה האלבנית קשה לתפיסה, אבל מצד שני קבלת הפנים המקומית ידועה ברבים כך שאתם צפויים לחוויה אמיתית שמבוססת על לימוד בעזרת תנועות ידיים. אנחנו כמובן ממליצים להזדרז להגיע לשם ולרכוש ידע יקר מפז כי מדובר בשיטות עתיקות שתכף לא יהיו איתנו. המודרניזציה מחד וחוסר הפרנסה בט'ת מאידך הופכים אותן כבר היום לנדירות במיוחד.

למה משמשים צמחי המרפא בכפר ט'ת באלבניה?

רוב צמחי המרפא בכפר ט'ת באלבניה משמשים למאכל (כ-40%) ומיעוטם (כ-25%) משמשים לצרכים רפואיים.

איזה שימוש עושים בט'ת בפירות המקומיים?

בכפר ט'ת גדלים בעיקר שזיפים ודובדבנים והם מותססים ומזוקקים לצורך ייצור ראקי ששימושיו שונים: שתייה, שימוש כחומר אנטי-ראומטי (בעיקר ראקי מדובדבנים) ושימוש לצורך מריחה חיצונית.

האם נעשה שימוש בצמחי מרפא בתרבות המקומית?

כן. למרות ששימוש בצמחי מרפא בכפר ט'ת לצרכים רפואיים הולך ופוחת, השימוש התרבותי בהם ממשיך כבעבר, למשל אריגה של סלים ממינים שונים של ערבה ומעלים של אגוזי לוז, אריגה של כלי בית ובגדים מסיבים של צמחים מקומיים ועוד.

מה היקף השימוש כיום בצמחי מרפא בט'ת?

כיום היקף השימוש בצמחי מרפא בט'ת הולך ופוחת. נעשים עדיין נסיונות לשמר את המורשת הזו, על כך הרחבנו במאמר.

פורסם ב:

מתוייג ב:
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |

Scroll to Top
דילוג לתוכן