קמנו אל היום השלישי שלנו באלבניה רעננים הרבה יותר מבלילה הקודם. המזרנים האיכותיים עליהם ישנו במלון אירופה בקרויה עשו עבודה טובה. זה אחד היתרונות שיש כשמהמרים על מלון חדש עם מעט דירוגים בבוקינג – הציוד בו חדש.

ירדנו אל גלידריית אירופה שנמצאת מתחת למלון ובאותה בעלות מסתבר וקיבלנו ארוחת בוקר נהדרת. השולחנות היו כבר ערוכים, המיצים נסחטו במקום והשירות היה לבבי ומזמין.

מכאן המשכנו אל הבזאר, חילקנו דמי כיס לבנות ונתנו להם להסתובב ולקנות כאוות נפשן במסגרת מגבלת ה-500 לק. הבזאר מלא במזכרות, שמן זית, ראקי, אריגים ובכלי בית ומעמדים יפים ליין מעץ זית. המחירים שפויים יחסית לישראל, יקרים יחסית לאלבניה. מיקוח מתקבל כאן בברכה.

קנינו גם אנחנו כמה מזכרות והתקדמנו לאריזת המזוודות.

עלינו לרכב ושמנו פעמינו צפונה אל האלפים האלבנים, ט'ת והסביבה.

הנסיעה היתה אמורה לארוך כארבע שעות אבל בפועל היא ארכה יותר. עשינו כמה עצירות בדרך להתרעננות ולקפה. הראשונה שבהם סמוך לחופי אגם שקודרה.

נכנסנו לתוך שביל לא סלול במטרה להגיע לחוף ולשבת מעט אבל הנוף היפה של האגם עדיין לא השכיח את העובדה שהשמש קופחת לנו על הראש ושאין פיסת צל נורמלי באיזור. תקתקנו כמה תמונות ועלינו חזרה לכביש הראשי.

הדרך לט'ת מתחילה במישור שנמשך משקודרה ולאט לאט הופך לגבעות עם כביש נוח שהולך ומתפתל ככל שעולים בגובה. גם נהגים מנוסים מחסירים פעימה כאן כשמקומי נהוג במרצדס (כל האלבנים כאן בערך נוהגים במרצדס, אלוהים יודע מאיפה הכסף…) נוסע במהירות לא הגיונית בכביש צר שבקושי מכונית אחת יכולה לעבור בו אבל בסופו של דבר, מתרגלים להכל ולומדים לקלל בלב.

אחרי נסיעה של כשעה מגיעים לשיא גובה. עוצרים לפיפי, שמיפי והתמתחויות, אחרי הסבר מפורט קונים מרוכל בצד הדרך עלים לתה במחיר מופקע (2 אירו לצרור) ומתקדמים בירידה שמתפתלת עוד 45 דקות אל העמק בו נמצאת ט'ת.

העמק עצמו נראה כאילו הוא לקוח מהאגדות. צוקים נישאים מכל עבר ובקתות מפוזרות בכל מקום שאליו מסתכלים בלי סדר הגיוני.

הגענו אל המלון בו נשהה ביומיים שלושה הקרובים וגם כאן נראה שבחרנו טוב. המלון חדש, או לפחות כך זה נראה.

הבקתה מעץ בה נבלה את הימים הקרובים מאובזרת בצורה לא הגיונית. הנה רשימה על קצה המזלג:

• מכונת קפה
• פנסים
• כוסות יין
• כפכפים מצמר
• שאלים (שמיכות קלות)
• אח עצים
• פרוות כבשים על הרצפה
• פותחן יין
• חצי חבית מלאה בעצים יבשים וסביבה 8 גזעי עץ לישיבה
• אינטרנט מהיר
• ועוד ועוד.

פנים הבקתה עשוי עץ והיא מורכבת מחלל עצום עם תקרה גבוהה וגלרייה בה ישנו הבנות.

החלק החיצוני של הבקתה פונה אל ההרים ולמעשה כל קיר הכניסה שקוף. פשוט יפה. בחוץ מסתובבים להם ארבעה סוסים חביבים, יש כאן לול תרנגולות וכמה חתולי בית.

את ארוחת הערב אכלנו במלון. האוכל טעים מאוד ולקינוח הוגש אבטיח.

לא שכחנו לקחת את הקליפות ולהאכיל בהן את הסוסים של החווה. יש מצב שיש לנו עכשיו כמה חברים חדשים.

הדלקנו מדורה ליד החדר וישבנו עם כוס יין לתוך הלילה עם הילדים והשכנים. נראה שאנחנו הולכים ליהנות פה…

דבר המאיה

בבוקר בקרויה החלטנו ללמד את הבנות את ערך הכסף. כל אחת קיבלה שטר של 500 לק ויכלה לבחור מתנה מהבזאר בקרויה.

לאחר כל הקניות בשוק, קנינו פירות שיהיו לנו לנסיעה, וידאנו שיש מספיק בקבוקי מים, והתחלנו נסיעה ארוכה לט'ת בצפון. בדרך עברנו מספר כפרים של בתים בודדים, רוב הנסיעה הייתה בכביש אספלט מסודר ונסיעה נוחה. כשהתקרבנו לאגם ליד שקודרה, החלטנו לסטות מהדרך ועצרנו בקיוסק שכונתי קטן לשתות אספרסו ולקחת מיץ לבנות. אחרי זה התקדמנו בשביל לא מוסדר לכיוון האגם עד שהגענו לשפת האגם, המים לא היו נראים נקיים והגישה למים לא נוחה אבל יצאו כמה תמונות יפהפיות של המים הכחולים עם ההרים הירוקים.

משם המשכנו את הנסיעה מעלה וצפונה לט'ת. באיזשהו שלב הכביש נהיה פחות נוח, יותר עיקולים חדים ויותר יערות מסביב. ככל שעולים למעלה הנוף משגע, יש הרבה מקומות לעצור ולצלם. איילה נרדמה באיזשהו שלב אבל דנה ושלי היו ערות וגם מאוד אהבו את הנוף.

בסוף הגענו אל המלון שלנו שממוקם בין הרים עצומים, מלא ירוק מסביב, הרגשה כמו היידי בת ההרים.

החדר שלנו היה בקתה אחת מתוך כמה שיש במקום, כל בקתה שונה בצורתה. אצלנו יש חלונות ענקיים מהרצפה ועד התקרה, הכול מעץ, נראה חדש מאוד ונקי. יש פה אפילו 5 סוסים ששייכים למשפחה של המקום, הם מסתובבים חופשי וזה נהדר. כולנו ממש עפנו על המקום!

שמתי לבנות קצת טלוויזיה (באמת מסכנות… לא ראו מתחילת הטיול כלום…) ואני ואיציק נהנינו מקצת לבד.

ארוחת ערב אכלנו במסעדה של המקום, אוכל מקומי פשוט וטעים. ליד הבקתה שלנו יש אפשרות לעשות מדורה אז עשינו והזמנו משפחה מבקתה לידנו, היה מאוד כיף ואוירה נהדרת של טיול שבמידה מסויימת סוף סוף מתחיל…

• ממליצה מאוד טרום הטיול שהילדים ילמדו כמה מילים בשפה המקומית כמו שלום, תודה, בבקשה וכו'. זה יעזור להם להבין על מה מדברים ולהרגיש חלק מהשיחה.
• המלצה נוספת לרגעים המשפחתיים הקשים – תעשו לכם סיסמא משפחתית שמגבשת אתכם יחד. אנחנו החלטנו על הסיסמא הזו – כולם שמים יד באמצע ואיילה צועקת "משפחת קו"!

כל ימי הטיול

• יום 1: נחיתה והתמצאות בטירנה
• יום 2: בין בונקרים, הרים ומבצרים עתיקים
• יום 3: מהשוק העירוני ההומה לבקתת הרים מקסימה ושקטה
• יום 4: מכנסייה עתיקה ועד אומגה מרגשת
• יום 5: שקודרה: יממה בעיר האלבנית השוקקת
• יום 6: טבע עוצר נשימה מאגם קומן לנהר שאלה, שייט, מוזיקה ואדרנלין
• יום 7: חמש מאות לק וחוויות של יום אחרון

פורסם ב:

• ט'ת