את הבוקר פתחנו עם 2 כוסות מבית הקפה הקרוב לדירה. משום מה לא שמעו כאן על כיסויים אז כדאי לקחת מהר כמה שלוקים כדי להוריד את מפלס הקפה בטרם עולים על הרכב.

היום אנחנו נוסעים לאגם שאלה. אפשר לתכנן את הטיול הזה עצמאית ולחסוך כמה אירו או פשוט לפנות לסוכנות טיולים שתעשה את הכל בשבילכם. אנחנו עם 3 ילדים כידוע אז רצינו כמה שפחות מינהלות וכאבי ראש.

שילמנו באתר של חברת WildTourAlbania.com כ-180 אירו לחמשתנו ליום טיול שכלל, הסעה בטרנזיט חורקת משקודרה (איסוף מהדירה) עד לרציף המעבורות והסירות באגם קומאני, הפלגה בסירת מנוע עד לנהר שאלה, ארוחת צהריים (דג או בשר) מלאה ולא כוללת שתיה וכמובן את הנסיעה כל הדרך חזרה לדירה. הנה הטלפון של איש הקשר בחברה: 355-692117117.

הנסיעה בטרנזיט מעט קשוחה, במיוחד בשעה השנייה. דרך האספלט הופכת לדרך עפר מלאה בורות ומהמורות, פלא שאף אחד לא הקיא לנו.

מצד שמאל של הדרך כל הזמן מלווים אותנו אגמים ענקיים, נהרות רחבים והמון עצים, גבעות וטבע ירוק-כחול. מדי פעם צץ לו איזה מבנה אבל הרוב המוחלט כאן הוא שממה ושיממון.

לאחר כשעתיים של נסיעה הגענו לפתחה של מנהרה באורך של חצי קילומטר. השוטר שבכניסה לא אפשר לנהג לעבור עם הרכב אז ירדנו, העמסנו את התיק על הגב וצעדנו אל הקצה השני שלה.

שם מסתבר, נמצא רציף המעבורות והסירות של אגם קומאני שאגב, הוא גם נקודת היציאה לעמק וולבונה שיחכה לנו לפעם הבאה שנחזור לאלבניה.

עשר דקות לפיפי שמיפי, קנינו קצת פירות מאיזה רוכל ועלינו לסירה. כולם יושבים משני הצדדים של הסירה הארוכה והצוות מעמיס עליה ציודים ואספקה ויוצאים לדרך במעלה הנהר.

האגם בשלב הזה רחב מאוד, מאות מטרים בחלק מהמקומות אבל ככל שעובר הזמן הוא הולך ונהיה יותר ויותר צר. בדרך עוצרים מדי פעם להוריד נוסעים בבתי המלון והגסטהאוסים שמציצים מדי פעם, הנהג מוזג ראקי לכולם וממשיכים הלאה.

הנהר הופך להיות יותר ויותר צר והמים ליותר ויותר צלולים – המושג נקי כמו קריסטל נאמר על המים האלה. בנקודות מסוימות השייט מזכיר שייט בפיורדים של נורבגיה כשמורדות ההרים כמעט נוגעים אחד בשני ואנחנו מפליגים בתווך.

מדי פעם רואים קיאקיסטים חותרים עד שמגיעים לנקודה בה הנהר מתפצל לכמה יובלים קטנים כשביניהם איי סלעים קטנים, גשרוני עץ, מסעדות, אוהלים ומוזיקה אלבנית בוקעת מרמקולי ענק. הגענו לנהר שאלה (הנקודה המדוייקת בגוגל מפות כאן) ובואו ניתן לתמונות ולסרטונים לדבר.

אחרי שעה של בטן גב וצעקות "קררררר לי" של הבנות, עלינו למסעדה לאכול, האוכל היה טעים והדג שהזמנתי (סוג של טרוטה אני מניח) היה אחד הטובים שאכלתי בחיי. יש מצב שדגו אותו שעה לפני שהגענו.

לאחר מכן שכרנו קיאק (10 אירו לשעה) והתחלתי לחתור עם הבנות. גם כשיש זרם של מים הוא רגוע ונוח – זמן טוב לתרגל עם איילה מה זה ימין ומה זה שמאל 🙂

השעה שלוש הגיעה, עלינו לסירה ועשינו את כל הדרך חזרה. אני לא ארחיב כאן כי ישנתי רוב הזמן אבל יש סיכוי מאוד טוב שאם תקראו את הכל מהסוף להתחלה, זה מה שהיה בחזור.

כשהגענו לדירה התקלחנו וירדנו אל המדרחוב הסמוך. מתחיל כאן פסטיבל עם המון דוכנים, אנשים, מוזיקה ובתשע גם מתחילה הופעה.

הבנות פחות זרמו איתנו על הקונספט הזה אז קנינו משהו לאכול מאחד הדוכנים ועלינו חזרה לדירה הנהדרת שלנו בשקודרה לשינת לילה ערבה ומתוקה שכולם חווים אותה כרגע חוץ ממני 🙂

דבר המאיה

היום היה אחד הימים המיוחדים והכיפיים! נסענו לאגם שאלה!

הדרך לשם ברכב לא נוחה (בלשון המעטה), ארוכה בערך שעתיים, הנוף מהמם (באמת מהמם!) אך יש המון פיתולים וללא מעקות בטיחות כך שנוסעים ממש בקצה צוק…

כדי שלאיציק תהיה מנוחת נהיגה יום אחד, החלטנו לקחת טיול מודרך שכולל נהג שלקח אותנו בבוקר מדלת הדירה, נסענו בטרנזיט ישן ומרעיש עם עוד זוג מגרמניה וזוג מישראל.

אחרי נסיעה מעט מתישה הגענו לאגם קומן שמשם יוצאות סירות לשאלה. היו המון תיירים, המון סירות ומעט ילדים בגילאים של הבנות. השייט היה בסירת מנוע, משפריץ קצת מהצדדים אבל היה מרענן מכול החום מסביב והנוף של מים צלולים עם הרים ירוקים – מדהים!

אחרי שעה של שיט הגענו למקום שנראה לי כמו איביזה (לא שהייתי שם…) מלא צעירים, מלא שתייה, מוזיקת מסיבות של שנות ה-2000, מלא כסאות חוף, מים צלולים כבר אמרתי, קיאקים בשפע, אומגה, מסעדות, ברים ובעיקר – מלא כיףףףףףף!!!

המים היו מאוד קרים אך פחות קרים מהמפל שהיינו אתמול. הטיול שסגרנו כלל גם ארוחת צהריים באחת המסעדות אז זה סגר את פינת האוכל.

סיימנו ב15:00 ועלינו על הסירה חזרה. התחיל טפטוף כך שהיה קצת קר בנוסף לרוח הטבעית מהסירה.

התיירים שהיו איתנו כיסו את הבנות בשמיכות וג'קטים כך שזה מאוד עזר.

סיימנו עם השיט וחזרנו עם הרכב עד הדירה. עשינו כולם מקלחות ונחנו.

• המלצה לילדים שמפחדים מרעש – לשים אוזניות בנסיעה ולשמוע שירים שאוהבים.
• המלצה למי שיש לו בחילות בנסיעות – לקחת משהו לפני או שקית הקאה.
• המלצה רותחת שלא חשבנו עליה – להביא נעליים למים כי אין חול אלא חלוקי נחל ולא נעים להיכנס למים יחפים.
• עוד המלצה – להביא בגד ארוך לחזרה.

כל ימי הטיול

• יום 1: נחיתה והתמצאות בטירנה
• יום 2:בין בונקרים, הרים ומבצרים עתיקים
• יום 3: מהשוק העירוני ההומה לבקתת הרים מקסימה ושקטה
• יום 4: מכנסייה עתיקה ועד אומגה מרגשת
• יום 5: שקודרה: יממה בעיר האלבנית השוקקת
• יום 6: טבע עוצר נשימה מאגם קומאן לנהר שאלה. שייט, מוזיקה ואדרנלין
• יום 7: חמש מאות לק וחוויות של יום אחרון

פורסם ב:

• צפון אלבניה